דבריו של מסטר פונאקושי גיצ'ין (船越 儀珍 Funakoshi Gichin 1868-1957; מייסד השוטוקאן קרטה-דו 松涛館空手道): "ללא דרך ארץ, אינך יכול לעשות קרטה-דו" נכונים הן לאימונים והן לחיים בכלל. המילה דוג'ו "Dōjo" מורכבת למעשה משתי מילים: "dō" (דו 道)- "דרך" ומהמילה " 所 ג'ו) "jo)- "מקום". כלומר: "המקום בו נלמדת הדרך". הדוג'ו הוא המקום בו אנו לומדים לחיות יחד כבני אדם. נושא זה הוא  הצעד הראשון באימון בקרטה-דו.
 

בעת הכניסה לדוג'ו ו/או יציאה יש לקוד קידה. קידה זו מכונה (Ritsu-rei 立礼; קידה בעמידה). ביצוע הקידה מעיד על רצינות הלימוד וכבוד למקום.
 
יש להשתדל להגיע לפחות 5 דקות קודם לשיעור. כאשר נאמר להסתדר, יש לעשות זאת מהר ככל האפשר. זכור, יותר משני צעדים - עליך לרוץ.
כאשר הסנסאי מדבר (אלא אם הוא מנחה אחרת), תמיד יש להביט אליו ולא לבצע כל פעולה אחרת. יש להפגין כבוד למאמן ולעמוד מולו מיד. כאשר המאמן נותן הנחיה יש להגיב   ב- Oss!

          השקע מאמץ מירבי. פעמים רבות רואים במהלך אימוני קומיטה (組手; קרבות) חניכים בעל חגורות שחורות, מתאמצים בעבודתם עם חגורות שחורות, אך אינם משקיעים את כל כוחם, בעת תרגול עם חגורות נמוכות יותר. זו טעות חמורה. לא משנה מי היריב, תמיד אתה חייב להשקיע את כול כולך. זלזול  הוא מאוד לא מכובד ויכול לעלות ביוקר. למעט מצב בו הסנסאי נותן הנחיה להתאמן לאט כדי לעזור לחגורות הנמוכות.תמיד חובה להשקיע מאמץ מרבי, אחרת זה נחשב להתנהגות מאוד לא מנומסת.

בעת אמירת הדוג'ו-קון (道所訓) = כללי המקום (רדוף שלמות האופי, היה נאמן לדרכך, השקע מאמץ מרבי, הימנע מהתנהגות אלימה, כבד את זולתך),  התאמץ לבטא כל מילה באופן ברור, וחשוב כיצד תוכל ליישם עקרונות אלו בחיי היום-יום. כאשר אתה קד למאמן, אמור -דומו-אריגטו - סנסאיי (どもありがとう先生; Domo Arigato Sensei) - תודה רבה המורה ביפנית. זו דרך מנומסת ביותר להודות למאמן עבור השיעור.
 

כל ההליכות והנימוסים אשר נלמדים במהלך אימוני הקרטה, צריכים לבוא לידי ביטוי גם מחוץ לדוג'ו. לעיתים זה הרבה יותר קשה מאשר להכות או לבעוט, אך זוהי הדרך היחידה אם ברצוננו לחיות את חיינו ברוח הקרטה האמיתית.